שלום אורח
 
התחבר
 
נא להמתין...

מבצע אנטבה (מבצע יונתן)

|
|
צפיות: 33441
|
דרוג  (0)

במבצע אנטבה שחררה סיירת מטכ"ל למעלה מ-100 נוסעי טיסת אייר פראנס שנלקחו כבני ערובה. המבצע נזכר עד היום כאחד המבצעים המרשימים והנועזים ביותר שבוצעו מעולם.

ישראלים ויהודים נוסעי טיסת אייר פראנס נלקחים כבני ערובה

 

ביום ראשון, 27 ביוני 1976, עשה את דרכו מנמל התעופה בן גוריון לפריז מטוס של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס. כאשר חנה המטוס בחניית ביניים באתונה, עלו עליו ארבעה נוסעים - גבר ואישה גרמנים ושני גברים פלסטינים. בצהרי היום השתלטו הארבעה על המטוס ונתנו הוראה לקברניט לשנות את נתיב הטיסה לעבר בנגאזי שבלוב. שליט לוב, מעמר קדאפי, סירב לאפשר למטוס להישאר בלוב, ולאחר שהייה של כמה שעות ותדלוק – המריא המטוס, ובבוקר ה-28 בחודש נחת בשדה התעופה באנטבה, עיר באוגנדה שבאפריקה, ושם הצטרפו אל החוטפים עוד שישה פלסטינים חמושים. החוטפים התבצרו יחד עם בני הערובה בטרמינל, והודיעו כי מילכדו את האזור כולו. לאחר כיומיים שחררו החוטפים את כל החטופים הזרים, והשאירו כבני ערובה רק את האזרחים הישראלים, את היהודים ואת צוות המטוס בראשות הקברניט שבחר להישאר עם הנוסעים.

 

החוטפים דרשו מממשלת ישראל לשחרר 53 "לוחמי חופש" (כלומר, מחבלים שנעצרו על ידי שלטונות החוק) – 40 איש העצורים בישראל ועוד 13 העצורים במדינות אחרות. כן דרשו החוטפים חמישה מיליון דולרים מממשלת צרפת.

 

ראש הממשלה, יצחק רבין, סירב לשתף פעולה עם דרישות החוטפים, והורה לבחון אפשרות  למבצע צבאי לשחרור החטופים.

 

כיצד אפשר להיערך למבצע כזה, שאמור להתנהל במדינה זרה, שישראל אינה מקיימת אתה יחסים דיפלומטיים,* ושלא תאפשר פעילות צבאית של מדינת ישראל על אדמתה?  

 

שירותי המודיעין אוספים מידע ומגבשים הערכה

 

ענף 4 (טרור ופלסטינים) במחלקת המחקר של אמ"ן החל לרכז ידיעות ולנתח את המידע על אודות האירוע, החל ברגע שבו הגיעו הידיעות הראשונות על החטיפה, כאשר המריא המטוס מאתונה. את המידע העדכני והמדויק ביותר מסרה ישראלית בעלת אזרחות בריטית שהייתה על המטוס והצליחה להיחלץ ממנו בעצירת התדלוק שעשה המטוס בבנגזי שבלוב: היא שכנעה  את החוטפים שהיא בהריון ומדממת, והם הסכימו לשחררה. כאשר הגיעה לאנגליה, מסרה למודיעין הבריטי פרטים ראשונים על המחבלים – מספרם, זהותם הלאומית, נשקם, וכן על האווירה במטוס ועל הצהרות המחבלים. המודיעין הבריטי העביר את המידע למודיעין הישראלי. היה זה המקור המודיעיני הראשון על מה שהתרחש במטוס מרגע החטיפה ועד הנחיתה בלוב.

 

ניתוח המידע שהעבירה אותה אישה הוביל את אמ"ן למסקנה כי מדובר בארגונו של ודיע חדאד, לשעבר קצין המבצעים של החזית העממית לשחרור פלסטין. מסקנה זו התבססה על מידע שהיה בידי קהילת המודיעין ועל ניתוח שיטת הפעולה של החוטפים, כפי שתיארה האישה, וזאת על סמך היכרותו של אמ"ן את שיטות הפעולה של הארגונים השונים.

 

שירותי המודיעין של ישראל ידעו מעט מאוד על כוונות המחבלים וכן על אנטבה ועל שדה התעופה שלה. כמו כן לא היה לקהילת המודיעין מידע מהימן על מידת מעורבותם של שלטונות אוגנדה בחטיפה, ומכאן – על מידת מעורבותם של חיילי צבא אוגנדה והמערכת האזרחית.

 

למודיעין הישראלי היו כמה מקורות מידע: אותה ישראלית בעלת אזרחות בריטית שהוזכרה קודם; קצינים וחיילים של צה"ל ששהו בעבר באוגנדה ומסרו במשרדי אמ"ן עדויות, צילומים, מפות וסרטים; הופעותיו בתקשורת של שליט אוגנדה, אידי אמין; מידע שמסר ברוך בר לב, הנספח הצבאי האחרון מטעם ישראל באוגנדה, שהיה מקורב אל אידי אמין; מידע שמסרו בני הערובה הזרים ששוחררו לגופי המודיעין הצרפתיים ולצוות הישראלי שנשלח לצרפת. בין היתר למד המודיעין הישראלי כי צבא אוגנדה היה מעורב באבטחה ובהגנה על הטרמינל ועל העיר אנטבה, דבר שחייב פעולה בהיקף ניכר הרבה יותר משהייתה מחייבת קבוצה קטנה של חוטפים.

 

ביום שלישי, 29 ביוני, היה האולטימטום שהציבו החוטפים אמור לפקוע תוך יומיים. כלומר, לאנשי המודיעין נותרו פחות מ-48 שעות להעריך את המידע המודיעיני שברשותם ואת האפשרות להשלים את החסר, על מנת שיהיה אפשר לבחון אופציה מבצעית לשחרור בני הערובה. בהתבסס על מקורות המודיעין שהוזכרו לעיל הצליחו כוחות הביטחון לגבש תכנית פעולה אפשרית במטרה לחדור לשדה התעופה באנטבה ולשחרר את החטופים.

 

לאחר שהממשלה השתכנעה כי בידי צה"ל אופציה מבצעית ממשית, ולאחר שהניסיונות לנהל מו"מ עם שלטונות אוגנדה ולקבל את עזרתם בשחרור החטופים לא עלו יפה, התקבלה החלטה על יציאה למבצע צבאי.

 

גם לאחר קבלת ההחלטה המשיכו גופי המודיעין של צה"ל ו'המוסד' באיסוף המודיעין. סוכן ששלח המוסד לניירובי שבקניה שכר מטוס קל והמריא לאנטבה במסווה של טיסה אזרחית. הוא צילם את שדה התעופה והטרמינל, שב לניירובי ושלח את החומר המצולם לישראל. צילומים אלו אישרו את תמונת המודיעין שגובשה עד לאותו רגע.

 

על מנת להרוויח עוד מעט זמן, הסכימה מדינת ישראל להמשיך ולנהל משא ומתן עם החוטפים לגבי שחרור המחבלים. כך הצליחה ישראל לדחות את זמן פקיעת האולטימטום ולנצל את הזמן שנותר לתכנון המבצע. 

 

כך או כך תוכנן המבצע בזמן קצר מאוד. ההחלטה על קיומו והתחלת תכנונו החלו ב-1 ביולי, והמבצע יצא לדרך בשבת 3 ביולי בשעות הצהריים, כלומר – תוך 41 שעות בלבד!

 

ביום שבו יצא המבצע לפועל היה בידי צה"ל וקהילת המודיעין חומר מודיעיני סביר לקראתו, אך אין ספק כי חסר עוד מידע רב. עם זאת במבצע שמעורבים בו בני ערובה ואולטימטום לא תמיד אפשר לגבש נתוני מודיעין שלמים ומקיפים מפני קוצר הזמן. משום כך נאלץ הקמ"ן (קצין המודיעין) להשלים את תמונת המצב החסרה באמצעות "הערכות" ולקוות שהערכות אלו יימצאו נכונות בשטח. למרבה המזל, רוב הערכות המודיעין בעניין אנטבה אכן התגלו כנכונות ואפשרו את הצלחת המבצע. האומנם רק מזל? או אולי "המזל נוטה חסד למוח המוכן"?

 

 


תצלום אוויר (תצ"א) של שדה התעופה באנטבה 

 

 

המבצע יוצא לדרך

 

ב-3 ביולי בצהרי היום המריאו מטוסים של חיל האוויר הישראלי משארם א-שיח לכיוון שדה התעופה של אנטבה. המטוסים נשאו אתם כוחות של סיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים וחטיבת גולני. האישור הסופי של הממשלה למבצע ניתן כאשר המטוסים כבר היו בדרכם לאנטבה.

 

 

 

 

 

למרות תנאי הטיסה הקשים, והעובדה שאורות הנחיתה בטרמינל כובו, טייסי חיל האוויר הנחיתו את המטוסים בהצלחה. המטוס הראשון נחת כשהוא נעזר באורות הנחיתה של מטוס תובלה בריטי שטס לפניו. לוחמי הצנחנים קפצו מן המטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, והניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך עבור המטוסים הנוספים והשתלטו על מגדל הפיקוח. מהמטוסים התקדמו הכוחות אל הטרמינל. סיירת מטכ"ל הובילה את שיירת המכוניות שהתחזתה לשיירה המאבטחת את רכבו של נשיא אוגנדה, ובה מכונית מרצדס, שהייתה העתק מדויק של רכבו של אידי אמין.

 

על פי התכנון, היה על הכוח לנסוע ישירות עד למקום שבו רוכזו החטופים, כדי לא לאבד את גורם ההפתעה. ואולם בדרך לטרמינל נתקל הכוח בשני חיילים אוגנדים, ויוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, פקד לירות בהם. קולות הירי משכו את תשומת לבם של כוחות הביטחון האוגנדיים, והפכו את המשימה למורכבת יותר, שכן כעת פעלו הכוחות תחת אש. שיירת הרכבים של הכוח האיצה לעבר היעד, הכוחות השתלטו על האולם, הרגו את המחבלים ושיחררו את החטופים בני הערובה. במהלך המבצע נהרגו מפקד סיירת מטכ"ל, יוני נתניהו, ושלושה מבני הערובה.

 

תוך 24 שעות, למעלה מ-100 בני ערובה הוחזרו ארצה ללא פגע, והמבצע הוכתר בהצלחה. מבצע יונתן נזכר עד היום כאחד המבצעים המרשימים והנועזים ביותר שבוצעו מעולם.

 

 

 

 

 

 

 

לתוצאות החיפוש בביטאון מבט מל"מ לחץ כאן


 

* באותן שנים לא היו לאוגנדה, שהייתה נתונה לשלטונו של אידי אמין, יחסים דיפלומטיים עם ישראל. עם זאת, אוגנדה לא נחשבה למדינה תומכת טרור פעילה ולא הייתה יעד איסופי ומחקרי של קהילת המודיעין הישראלי. מסיבות אלו היה המידע הבסיסי שברשות שירותי המודיעין בשלב הראשון – דל ביותר.    

 

 

 

סוג פריט: מידע
סוג מדיה: טקסט
אודות המל''מ
סרט תדמית אודות המרכז למורשת המודיעין (מל"מ)
 
האתר הוקם בסיוע קרן מאיר עמית , מיכאל (מיקי) פדרמן וחוג ידידי המל"מ (חיד"ה)
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים